״צורתו של העלה נקבעת על פי החללים הריקים״
(גתה, כפי שמופיע אצל ג'יימס הילמן, 1992)

את הטבע כפי שמופיע בתערוכה ״הערב מבקש מהשחר שישמע אותו״ לא ניתן לאלף. הוא סבוך, יצרי, נגוע בריקבון ונוטה למפלצתיות. הוא מסרב להצטנע ונישא בהפגנתיות מבעד למערום שכבות הציור והפיסול העשויות צבעי שמן, אקריליק, קולאז' של פיסות מציורים ישנים ושילוב של חומרים רכים כגון בדים, חוטים וניילון. אט אט, נחשפת ממלכה משונה של שורשים עקורים, גבעולים רפויים שהתעוותו תחת משקלם של פרחים מגודלים, וצמחים שהם ספק-יצורים ספק-שלדים פרוקי איברים.

בדומה לטבע, לתהליכי הבשלה והתפתחות יש חשיבות מכרעת בתערוכה, ונטע בכרך יוצרת באמצעותם זירה דקדנטית ומהפנטת בה נדמה כי הדימויים קורמים עור וגידים של ממש. אך ככל שמתארכת בו השהות, כך אותו בית גידול מתפרק והופך בהדרגה למרחב לימינלי, טריטוריה זרועת בולענים המטשטשת את קווי התפר שבין החי למת. הקומפוזיציות הדחוסות מצטיירות כמלאות ניגודים: הכהה נראה עמוק יותר לנוכח הבהיר שמחוויר לעומתו, משיכות המכחול הבשרניות כמו מעלות באוב ישויות נוכחות-נפקדות, ומתוך הצמחיה הפראית האמנית מחלצת מחוות עדינות ושבריריות.

במיומנות מה, בכרך פוסעת בין יופי לארעיות, בין אור לחידלון ומהרהרת על מנגנוני הנפש האנושית ועל מחזור החיים דרך הטבע כמוטיב מוביל. היא משבצת חמלה ורוך בגוף עבודות רחב הטומן בחובו בין השאר, אופל, פגיעות וצער תהומי. היא מביאה לידי ביטוי מאבקים פנימיים ומפנה מבט עיקש אל חרדת המוות בניסיון לגעת בנימי המציאות הסובבת אותנו.

״במקום להתחיל בקטן (בילדות) ולהתקדם אל הגדול (הבגרות), במקום להתחיל בטראומות מקריות והאשמות חיצוניות שקובעות את שעתיד לבוא,״ כותב ג׳יימס הילמן בספרו ״לחיות את החיים אחורנית״ (1992), ״אנו מתחילים במלאות של הבגרות, במי שאתה ובמקום שאתה נמצא בו ובמי שאתה בעולם הרגיל עכשיו, ומתוך הענפים והעלים והחלקים המתים של העץ, קוראים אחרונית את השלבים המוקדמים כשלבים המבשרים את הבאות, כמראות קטנות המשקפות את האדם הרחב יותר.״

רק מתוך הכרה במי שאנחנו היום נוכל לנסות לפענח את העתיד כפי שהוא ספון בעבר שלנו; רק בהשלמה עם הצדדים הפחות מועדפים בנו ובהבנה כי החיים כרוכים בחוסר וודאות ובתמונה שלא תמיד מתקבלת במלואה, יתאפשר לנו להתפתח ולבנות את המציאות שאנו כמהים לה. הטבע, לאור האמור, משחק תפקיד מפתח: כל עוד נאפשר לעולם החי והצומח להתקיים ללא תנאי, נוכל להתקרב להבנה של משמעות ההוויה האנושית ביקום בו אנו חיים.