Tincture of Dreams
Artist:
Feb
2023
Northern Gallery
Curator: Ido Cohen
תמיסת חלומות / תמר רוזנבלט
אוצר: עידו כהן
Tamar Rozenblat / Tincture of Dreams
Curator: Ido Cohen
העבודות בתערוכה "תמיסת חלומות" נוצרו בעקבות צפייה בסרט הדוקומנטרי "דון אמיליו ורופאיו הקטנים" שיצר ב- 1982 האנתרופולוג הקולומביאני לואיס אדוארדו לונה (Luis Eduardo Luna). הסרט, המוצג גם בתערוכה, הוא אחד הסרטים הראשונים המתעדים את השימוש בצמח האיוואסקה (ayahuasca) בקרב אוכלוסיית המסטיסים ((mestizo באמזונס הפרואני. הסרט מתחקה אחר שמאן-צמחים מקומי ואחר האופן בו הוא צובר ידע וכוחות ריפוי ישירות מצמחים. דרך דיאטה קפדנית הכוללת התנזרות והתבודדות, הוא מוכיח לצמחים את מחוייבותו וזוכה לאמונם. רוחותיהם מופיעות אז לשמאן בחזיונות או בחלומות, בהם הם מלמדים אותו את שירי הריפוי וההגנה שלהם.
האופן שבו אוכלוסיות ילידיות מתקשרות עם עולם הטבע, כפי שמוצג בסרט, נגע באמנית תמר רוזנבלט וסיקרן אותה. לראות את הטבע כגוף חי שאנו חיים איתו בהרמוניה ואשר ביכולתו לעזור לנו ולספק לנו תשובות וריפוי. הרעיון שצמח יכול לעורר דימויים וחלומות זהים במוחם של אנשים שונים הוביל אותה למחשבה שאולי החלומות האלה היו חבויים בתוך הצמח: חלומות הנושאים את כוח הריפוי. ניתן לפיכך לקרוא את עבודותיה כשער לתודעה אחרת, "תודעה צמחית," בהן היא מבקשת ללכוד את החלומות האלה ולדמיין אותם.
הצפייה בעבודות מזמנת חוויה של היטמעות ויציאה למסע חסר חוקיות, נרטיב או נקודת יציאה והצצה למצב אחר של קיום. רוזנבלט פותחת בהן צוהר לחלל צורני דחוס, מיימי, שקוף ואוורירי המאוכלס בצורות פתוחות, חסרות קווי מתאר, אורגניות, ביומורפיות ודינאמיות. הן מזכירות יצורים תת-ימיים, נחשים, תעלות אוזניים, צורות חיים מיקרוסקופיות, כלי מחקר מעבדתיים ואלמנטים נוספים מעולמות הביולוגיה, כשהם נעים באקווריום או מוקרנים על גבי מסך. הפורמט המלבני של העבודות סוגר על הצורות המתפתלות ומצטופפות בתוכן, ונבנית בהן פרספקטיבה אינסופית דרך השימוש בצבעוניות שקופה ובריבוד, מיזוג והשתרגות.
הניסיון לייצג עולמות נסתרים מהעין ואף לתקשר איתם תוך שאיבת השראה מהטבע, היה מנת חלקם של אמנים רבים לאורך תולדות האמנות. החל משלהי המאה ה-19, תגליות וכלים מדעיים שאיפשרו מבט אל מעבר לסף הראיה הרגיל סיפקו לאמנים היצע צורני חסר תקדים, שאיפשר להם לקשור בעבודותיהם בין עולמות פיזיים ורוחניים, באופן שהתגבש לכדי מאפיין מרכזי של האסתטיקה הסוריאליסטית. גם רוזנבלט מסמנת עבורנו את התווך שבין הרובד הנראה והלא-נראה של המציאות, כאשר בנקודות מסוימות אלמנטים צמחיים קונקרטיים מצלקים את פני השטח של הציורים. דרך עבודותיה, היא מבקשת לעודד התחברות חזרה לטבע דרך מושגים של יופי, כפי שהיא מבינה ומדמיינת אותם. בכך היא מצטרפת לאמנים ואמניות רבים העוסקים באופנים בהם יכולה האנושות לשקם את יחסיה עם הטבע לאחר מאות שנים של כיבוש, שליטה, הרס וניצול, שהובילו למשבר אקלים חסר תקדים עמו אנו מתמודדים כיום.
The works in the exhibition “Tincture of Dreams” were inspired by the film Don Emilio and His Little Doctors (1982) by Colombian anthropologist Luis Eduardo Luna. The film, which features at the exhibition, is one of the first documentaries on the use of the ayahuasca by mestizos in the Peruvian Amazon. The film follows a local "vegetalista" (medicinal plant shaman), tracing his path to accumulate knowledge and healing powers directly from the plants. Through a rigorous diet and a monastic regime of isolation, he proves his commitment to the plants and wins their trust. Their spirits then appear to the shaman in visions or dreams in which they teach him their healing and protective songs.
The way in which the indigenous population of the Peruvian Amazon bond with Nature as depicted in the film moved and intrigued artist Tamar Rozenblat, hearing people who saw Nature as a living body with which humans live in harmony, with the capacity to assist us and provide answers and healing. The idea that a medicinal plant can arouse identical images and dreams in the brains of different people led Rozenblat to think that perhaps the dreams are embodied in the plant: dreams that carry a therapeutic power. Thus we can read Rozenblat’s works as a gateway to a different consciousness – “plant consciousness” – within which she seeks to capture these dreams and record their images.
The paintings invite viewers to an experience of becoming assimilated into the dream and embarking on an illogical journey without any exit points, peeking into an “other” state of existence. In her works, Rozenblat opens a window onto a space dense with watery, transparent, and airy forms, an expanse populated with open, contour-less organic, biomorphic, dynamic shapes, reminiscent of underwater creatures, snakes, ear canals, microscopic life-forms, biology lab instruments and other elements from the field of biology, moving around in an aquarium or projected onto a screen. The rectangular format of the works encloses the writhing forms crowded within the borders of the surface on which an infinite perspective is formed through the use of transparent colorfulness, layering, blending, and interweaving.
Numerous artists throughout history, inspired by Nature, have attempted to represent invisible realms and sometimes communicate with them. Since the late 19th century, scientific discoveries and instruments that enabled a gaze beyond the threshold of everyday vision have offered artists an unparalleled rich vocabulary of forms that enabled them to link physical and spiritual worlds, which became a major characteristic of the aesthetics of Surrealism. Rozenblat also marks the mid-point between the visible and the invisible layers of reality, when at certain points concrete plant elements "scar" the painting’s surface. Through her artworks, she seeks to encourage a reconnection to Nature through concepts of beauty, as she understands and imagines them. In this way, she joins the many artists engaged in the modes through which humankind can rehabilitate its relationship with Nature after centuries of colonization, control, destruction, and exploitation that have led to the unprecedented climate crisis we are now facing.
Translated from Hebrew: Judith Appleton.