"בגן ארבל, רון כעס כששיחקתי עם מיה,
כי איך נתחתן אם אנחנו לא ביחד כל הזמן?
אם ככה, עניתי, איך נתחתן אם אנחנו
רבים כבר עכשיו?"

בסופו של חודש הגאווה הכי מורכב שידענו ככל הנראה, נפתחת תערוכת היחידה של אור סגל, "את מתקרבת להתמזגות של דרך." התערוכה היא תוצר של פרויקט העוסק במשיכה, אהבת נשים ואהבה גאה בגילאי ילדוּת. זהו מחקר חזותי וטקסטואלי המביט על רגשות של כאב ובלבול לצד המון הומור והתרפקות על מה שנותר מילדוּת שהייתה ועברה.
סגל מייצרת בעזרת עבודות עיפרון עדינות ומלאות צבע, נרטיבים בעלי אופי אנימטיבי וקולנועי באופיים. התמרורים, הבתים והשלוליות מקבלים משמעות סימבולית והעבודות מלאות בחלקים חסרים ובטעויות פרוידיאניות קטנות. כל דבר נראה מעט כמו משהו אחר.

במקביל לתערוכה יוצא בהוצאת "ברחש" ובסיוע גלריה מאיה ומימון המונים, ספר אמנית המציג את המחקר באופן מלא. "הספר מקפל בתוכו פרויקט מחקרי, קומדיה רומנטית גאה, רומן חניכה וספר מסע, במינונים זעירים הומאופתיים." (מרית בן ישראל, מתוך אחרית הדבר).